גזר דין בתיק ת"פ 33000-11-11

בעניינן של נאשמות 1 ו-2 בלבד

1.         כתב האישום המקורי בתיק זה, הוגש נגד שלוש נאשמות. נאשמות 1 ו- 2 (להלן: " הנאשמות") הודו ביום 7.3.12, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן שייחס להן עבירה של הצתה, עבירה לפי סעיף 448 לחוק העונשין (להלן: " החוק") וכן עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. יצוין, כי הנאשמת 3 הודתה ביום 21.10.12, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום נפרד ומתוקן לגביה, אך הדיון בגזר דינה נידחה, לאור בקשתו של שירות המבחן, למועד אחר.

2.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן בעניינן של הנאשמות, הן הודו, כי ביום 14.11.11 בשעות הבוקר, נפגשו בביתה של נאשמת 3. הנאשמות שוחחו בנושא מאבקן על זכאותן לדיור ציבורי ועל המשך פעילותן בנושא. בין היתר , שוחחו על דירה בקומת קרקע בת ארבעה חדרים ברחוב בר יוחאי ששייכת לחברת "עמידר" ואיננה מאוכלסת (להלן: " הדירה"). הנאשמות ניסחו פנייה לבית המשפט, בעניין כניסה לדירה.

3.         במהלך השיחה ביניהן, קשרו הנאשמות קשר לשרוף דירות "עמידר" שאינן מאוכלסות, בנוסף, העלו רעיונות לכתובות גרפיטי, ונאשמת 3 הציעה לרסס את הכתובת "הפנתרות השחורות".

4.         באותו מועד, בסמוך לשעה 14:00, יצאו הנאשמות מביתה של נאשמת 3, שיצאה אך היא, אולם, לא הצטרפה אליהן. הנאשמות הודו, כי קנו בקבוק "קוקה קולה" מזכוכית ולאחר מכן הלכו לתחנת הדלק "עיר שלם", בסמוך לצומת פת, ומילאו דלק בבקבוק פלסטיק. בהמשך הודו, הלכו לביתה של נאשמת 1 ולקחו משם סמרטוט בד. כמו כן, קנו תרסיס צבע שחור מחנות בצומת פת.

5.         הנאשמות הלכו לרח' בר יוחאי מס' 146 ופנו לדירה. בכתב האישום צוין, כי בבניין בו נמצאת הדירה ישנן דירות מאוכלסות. הנאשמות הודו, כי הסתכלו מחלון חיצוני אשר בקיר הבניין אל תוך הדירה, מילאו את בקבוק הזכוכית בדלק, הכניסו לתוכו את סמרטוט הבד שהיה ברשותן, הציתו את הסמרטוט והשליכו את הבקבוק הבוער אל תוך הדירה. לאחר המעשים האמורים, עזבו את המקום.

6.         כתוצאה ממעשיהן של הנאשמות, נוצרה שרפה בדירה ובה שני מוקדים - על השיש במטבח וכן על הרצפה. למקום הגיעו צוותי כיבוי אש וכיבו את הדלקה שנוצרה. חלונות המטבח בדירה נחרכו, על קירות המטבח, התקרה וסביב לחלונות- בקיר החיצוני והפנימי נוצרו סימני פיח.

ראיות הצדדים לעונש

ראיות מטעם המאשימה

7.         ב"כ המאשימה, הגישה את גיליון ההרשעות הפליליות של נאשמת 1 לפיו באמתחתה הרשעות בגין עבירות תקיפה סתם, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התנהגות פרועה במקום ציבורי, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפה למניעת ביצוע חובה חוקית. הרשעה אחרונה בעבירת תקיפה היא משנת 2004.

הראיות מטעם הנאשמת 1

8.         מטעם הנאשמת 1 העידו הגב' שולמית וולף, מנהלת לשכת הרווחה בשכונת גונן וד"ר רון גגין, הפסיכולוג של הנאשמת. הגב' וולף, המנהלת את לשכת הרווחה בשכונת גונן מזה כ-8 שנים, העידה כי היא מלווה את הנאשמת מאז כניסתה לתפקיד. הנאשמת מטופלת על ידי שירותי הרווחה מזה כ-15 שנים. לדבריה, על אף הרקע המשפחתי הקשה שלה והטראומות המלוות אותו, הנאשמת פעלה רבות כדי להחזיק את משפחתה, לגדל את ילדיה ולהנחיל להם ערכים טובים. עוד הוסיפה כי הנאשמת היא פעילה חברתית המסייעת לאוכלוסיית השכונה ולילדים בסיכון ובמצוקה. לעתים, אין כוחותיה עומדים לה ויש לה "נפילות" של משברים נפשיים אך למרות זאת היא ממשיכה במאבק ההישרדות גם למענה וגם למען הזולת.

9.         ד"ר גגין, הפסיכולוג המטפל בנאשמת 1 העיד כי היא מטופלת על ידו מזה כשנה וסובלת מתסמונת פוסט טראומתית בשל אירועים בעברה וכן ממשבר הנסב סביב אירועי המשפט. לדבריו, הנאשמת מנסה לעבד את המשברים והמתח, בניסיון להגיע לרמת תפקוד יותר טובה. הפסיכולוג העריך, כי מאסר בפועל של הנאשמת 1 ישפיע עליה באופן קשה ויחמיר משמעותית את מצבה, גם בשל הטראומות המורכבות בעברה.

10.       ב"כ הנאשמת 1 הגיש גם תיעוד על פעילותה החברתית וגם מסמכים רפואיים על טיפולים שהיא עוברת.

ראיות לעונש - נאשמת 2

11.       מטעם הנאשמת 2 העידו הגב' זקן אביגיל, המלווה את משפחת הנאשמת מטעם שירותי הרווחה, הגב' הדס פנחסי, עובדת סוציאלית מטעם לשכת הרווחה המטפלת במשפחתה של הנאשמת והגב' שרה פריד, מנהלת לשכת הרווחה בגילה.

12.       הגב' אביגיל זקן, המכירה את הנאשמת במשך כחודש, כמלווה של המשפחה, העידה כי הנאשמת הביעה נכונות מרבית לשינוי מהותי בחייה ובתפיסת החיים שלה. עוד ציינה, כי הנאשמת הביעה רצון, שאינו מילולי בלבד, לקחת אחריות לטיפול בילדיה ולגבי תפקידה כאם וציינה כי הנאשמת מגלה אהבה רבה כלפי הילדים ומגוננת עליהם.

13.       הגב' הדס פנחסי, העובדת הסוציאלית המלווה את משפחת הנאשמת מזה 6 שנים, העידה כי הנאשמת עוברת במהלך המשפט תהליך חיובי, מבינה את משמעות מעשיה ולוקחת לגביהם אחריות. לדבריה, במידה והנאשמת תכנס לכלא, אין לשירותי הרווחה מענה טיפולי עבור ששת ילדיה ואין מסגרות משלימות לשעות אחר הצהריים עבורם, בשל גילם הצעיר. עוד ציינה, כי אביהם של שניים מששת ילדי הנאשמת, הנמצא בקשר עמה, אינו נוכח באופן עקבי וסדיר בבית, כך שאין מי שייקח אחריות מלאה על הילדים. באשר למשפחתה המורחבת של הנאשמת הוסיפה כי בני המשפחה אמנם מסייעים לה, אך בהתחשב בעומדים המשפחתיים והאישיים המוטלים עליהם, ספק אם יוכלו לסייע לילדים באופן ממשי אם הנאשמת תורחק מילדיה.

14.       הגב' שרה פריד מנהלת לשכת הרווחה בשכונת גילה, ביקשה בעדותה, "להביא את קולם של הקטינים", ילדיה של הנאשמת. לדבריה, ששת ילדיה של הנאשמת זקוקים לאמם ואינם יכולים להיות בלעדיה. לדבריה, למרות שנעשה בירור מעמיק, אין כיום יכולת להכניס את הילדים בשל גילם למסגרות אחרות כגון פנימיות או משפחתו אומנות אם תשלח הנאשמת למאסר. גם היא ציינה כי אביהם של שניים מן הילדים, השוהה לעיתים בבית, אינו עושה זאת באופן עקבי ולא ניתן לצפות ממנו שיטפל בילדים, בוודאי אלה שאינם ילדיו הביולוגיים, אם הנאשמת תשלח למאסר. בנוסף, הוגשו לבית המשפט מכתבים של הגננת ושל המטפלת של חלק מן הילדים שהביעו חשש כבד למצבם במידה והנאשמת תורחק מהם ככל שתשלח למאסר.